רש"י על תענית ח׳ ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית ח׳ ע״ב:ה׳ רש"י על תענית ח׳ ע״ב:ח׳ »

7 בִּימֵי רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הֲוָה כַּפְנָא וּמוֹתָנָא, אָמְרִי: הֵיכִי נַעֲבֵיד? נִיבְעֵי רַחֲמֵי אַתַּרְתֵּי — לָא אֶפְשָׁר. אֶלָּא לִיבְעֵי רַחֲמֵי אַמּוֹתָנָא, וְכַפְנָא נִיסְבּוֹל. אֲמַר לְהוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: נִיבְעֵי רַחֲמֵי אַכַּפְנָא, דְּכִי יָהֵיב רַחֲמָנָא שׂוּבְעָא — לְחַיֵּי הוּא דְּיָהֵיב, דִּכְתִיב: ״פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן״.

פירוש רש"י על תענית ח׳ ב:ז׳

7 אתרתי – לא בעינן רחמי אהדדי כדלקמן:

8 נבעי רחמי אכפנא – דליתיב שובעא ומותנא ליבטל ממילא:

9 דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב – לחיים ולא למתים דאינו מביא שובעא כדי להמית בני אדם אלא כדי שיחיו:

10 משביע לכל חי רצון – שובע נותן לבני אדם חיים:

« רש"י על תענית ח׳ ע״ב:ה׳ רש"י על תענית ח׳ ע״ב:ח׳ »