רש"י על תענית ו׳ ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית ו׳ ע״ב:א׳ רש"י על תענית ו׳ ע״ב:ג׳ »

2 רַב זְבִיד אָמַר: לְזֵיתִים. דִּתְנַן: מֵאֵימָתַי כׇּל אָדָם מוּתָּרִין בְּלֶקֶט בְּשִׁכְחָה וּבְפֵאָה — מִשֶּׁיֵּלְכוּ הַנָּמוֹשׁוֹת. בְּפֶרֶט וּבְעוֹלֵלוֹת — מִשֶּׁיֵּלְכוּ עֲנִיִּים בַּכֶּרֶם וְיָבוֹאוּ. בְּזֵיתִים — מִשֶּׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.

פירוש רש"י על תענית ו׳ ב:ב׳

2 כל אדם – אפילו העשירים:

3 פרט – לא תפאר אחריך דברים כד לא תטול תפארתו ממנו:

4 משילכו הנמושות – בשדה דמכאן ואילך נתייאשו שאר העניים לפי שיודעין אם נשאר לקט שכחה ופאה נמושות נטלום:

5 נמושות – לשון ממשש:

6 משילכו עניים בכרם ויבאו – כלומר שלקטו וחזרו ובאו פעם שניה והשתא מסחי דעתייהו עניים:

7 משתרד רביעה שניה – דעד ההיא שעתא לקטו הכל:

« רש"י על תענית ו׳ ע״ב:א׳ רש"י על תענית ו׳ ע״ב:ג׳ »