רש"י על תענית ו׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור תענית ו׳ א:ב׳
2 תָּנוּ רַבָּנַן: ״יוֹרֶה״ — שֶׁמּוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶן, וּלְהַכְנִיס אֶת פֵּירוֹתֵיהֶן, וְלַעֲשׂוֹת כׇּל צׇרְכֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר: שֶׁמַּרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וּמַשְׁקָהּ עַד תְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ״. דָּבָר אַחֵר: ״יוֹרֶה״ — שֶׁיּוֹרֵד בְּנַחַת וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזַעַף.
פירוש רש"י על תענית ו׳ א:ב׳
2 יורה – ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש דברים י״א:י״ד:
3 יורה – רביעה ראשונה היורדת במרחשון כדלקמן למה נקרא יורה שמורה להן להטיח גגותיהן בטיח של טיט שלא יטפו גשמים בבית:
4 ולהכניס פירותיהן – שהניחו בשדות לייבשן עד עכשיו:
5 כל צרכיהן – שאר דברים הצריכים לימות הגשמים:
6 תלמיה רוה – כשאתה מרוה תלמי חרישה של ארץ ישראל:
7 נחת הוא לגדודיה – בני אדם היינו פשט המקרא ולקמיה דריש שאפי' גייסות פוסקות בו:
8 שיורד בנחת – והכי משמע יורה כאדם שמורה לתלמידיו בנחת דכתיב קהלת ט׳:י״ז דברי חכמים בנחת נשמעים אי נמי לשון חץ יורה ההולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן לשון אחר שמתכוין לארץ ואינו יורד בזעף בספרי: