רש"י על תענית ה׳ ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית ה׳ ע״ב:י׳ רש"י על תענית ו׳ ע״א:א׳ »

11 כִּי הֲווֹ מִיפַּטְרִי מֵהֲדָדֵי, אֲמַר לֵיהּ: לִיבָרְכַן מָר! אֲמַר לֵיהּ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְהָיָה רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא, וּמָצָא אִילָן שֶׁפֵּירוֹתָיו מְתוּקִין וְצִלּוֹ נָאֶה וְאַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתָּיו. אָכַל מִפֵּירוֹתָיו, וְשָׁתָה מִמֵּימָיו, וְיָשַׁב בְּצִילּוֹ.

פירוש רש"י על תענית ה׳ ב:י״א

11 כי הוה מיפטר – רב נחמן מרב יצחק:

12 ופירותיו מתוקין – לרעב:

13 והיה צילו נאה – שזה צריך לאדם עייף לנוח תחתיו:

14 ואמת המים – לצמא:

« רש"י על תענית ה׳ ע״ב:י׳ רש"י על תענית ו׳ ע״א:א׳ »