רש"י על תענית ג׳ ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור תענית ג׳ ב:ח׳
8 רוּחוֹת אַרוּחוֹת לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּרוּחַ מְצוּיָה, הָא — בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. רוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה חַזְיָא לְבֵי דָרֵי! אֶפְשָׁר בְּנָפְווֹתָא.
פירוש רש"י על תענית ג׳ ב:ח׳
8 שאינה מצויה – כתיב ועצר ואפ"ה לא חייבוהו להזכיר דסגי ליה במצויה רוחות לא מצי לתרוצי הא בחרפי הא באפלי דרוח בין במטר בין בלא מטר לא מיעצר כגון רוח מצויה:
9 רוח שאינה מצויה נמי חזיא לבי דרי – לגורן לזרות הקשין מן התבואה ונחייב להזכיר:
10 אפשר בנפוותא – וו"ן בלע"ז בנפה וכברה: