רש"י על תענית כ״ט ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית כ״ט ע״ב:ז׳ רש"י על תענית כ״ט ע״ב:ט׳ »

8 אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְפָנָיו, אֲבָל לְאַחֲרָיו — מוּתָּר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ לְאַחֲרָיו נָמֵי אָסוּר. מֵיתִיבִי: שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ — אָסוּר לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס, וּבַחֲמִישִׁי — מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. כֵּיצַד? חָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת — מוּתָּר לְכַבֵּס כׇּל הַשַּׁבָּת כּוּלָּהּ.

פירוש רש"י על תענית כ״ט ב:ח׳

8 לא שנו – שאסור ללובשו בשבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה אלא בימים שלפני תשעה באב שאם חל ביום רביעי אסור ללובשו ראשון ושני ושלישי:

9 אבל לאחריו – חמישי וששי ושביעי מותר:

10 חל להיות באחד בשבת מותר לכבס כל השבת כולה – דהיינו לאחריו:

« רש"י על תענית כ״ט ע״ב:ז׳ רש"י על תענית כ״ט ע״ב:ט׳ »