רש"י על תענית כ״ט ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית כ״ט ע״ב:ב׳ רש"י על תענית כ״ט ע״ב:ד׳ »

3 שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, אֲסוּרִין לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס. אָמַר רַב נַחְמָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְכַבֵּס וְלִלְבּוֹשׁ, אֲבָל לְכַבֵּס וּלְהַנִּיחַ — מוּתָּר. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֲפִילּוּ לְכַבֵּס וּלְהַנִּיחַ אָסוּר. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: תֵּדַע, דְּבָטְלִי קַצָּרֵי דְּבֵי רַב.

פירוש רש"י על תענית כ״ט ב:ג׳

3 לא שנו – במתני' שכל השבוע אסור לכבס:

4 אפילו לכבס ולהניח – כדי שילבוש לאחר זמן לאחר ט' באב אסור דנראה כמסיח דעתו שעוסק בכיבוס בגדים:

5 אמר רב ששת תדע – דאפי' לכבס ולהניח אסור:

6 קצרי – כך שמם בלשון ישמעאל והם כובסין שמעתי אומרים על שם שמקצרין בגדי צמר כשדורסין אותן ברגליהן במים שקורין פורלוי"ר והיינו דמתרגמינן עין רוגל שמואל ב יז עינא דקצרא:

« רש"י על תענית כ״ט ע״ב:ב׳ רש"י על תענית כ״ט ע״ב:ד׳ »