רש"י על תענית כ״ט א:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור תענית כ״ט א:י״ד
14 נֶחֶרְשָׁה הָעִיר — תַּנְיָא: כְּשֶׁחָרַשׁ טוֹרָנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע אֶת הַהֵיכָל, נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַהֲרִיגָה. בָּא אוֹתוֹ הֶגְמוֹן וְעָמַד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְאָמַר: בַּעַל הַחוֹטֶם מִתְבַּקֵּשׁ, בַּעַל הַחוֹטֶם מִתְבַּקֵּשׁ. שָׁמַע רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲזַל טְשָׁא מִינַּיְיהוּ.
פירוש רש"י על תענית כ״ט א:י״ד
14 נחרשה העיר – כדכתיב מיכה ג׳:י״ב ציון שדה תחרש שנחרשה כולה ונעשית כשדה חרושה:
15 בעל החוטם – בעל קומה וצורה ל"א גדול הדור:
16 מתבקש – ליהרג ברמז אמר ליה שלא יכירו בו אנשי המלך:
17 טשא – נחבא כמו טשו במערתא שבת דף לג::