רש"י על תענית כ״ז ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית כ״ז ע״ב:ח׳ רש"י על תענית כ״ז ע״ב:י׳ »

9 רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִפְּנֵי נְשָׁמָה יְתֵירָה, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: נְשָׁמָה יְתֵירָה נִיתְּנָה בּוֹ בָּאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נוֹטְלִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ״. כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת — וַי אָבְדָה נָפֶשׁ.

פירוש רש"י על תענית כ״ז ב:ט׳

9 נשמה יתירה – שנוטלין אותה ממנו והוי חלש:

10 נשמה יתירה – שמרחיבים דעתו לאכילה ושתיה:

11 כיון ששבת – שנח ושמר את השבת:

12 ווי אבדה נפש – וינפש דורש בנוטריקון ווי נפש:

« רש"י על תענית כ״ז ע״ב:ח׳ רש"י על תענית כ״ז ע״ב:י׳ »