רש"י על תענית כ״ה א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור תענית כ״ה א:י״א
11 רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת דְּחִיקָא לֵיהּ מִילְּתָא טוּבָא. עֲבַד מִלְּתָא וְלָא הֲוָה לֵיהּ מִידֵּי לְמִטְעַם, שְׁקַל בְּרָא דְתוּמָא וְשַׁדְיֵיהּ בְּפוּמֵּיהּ, חֲלַשׁ לִבֵּיהּ וְנִים. אֲזוּל רַבָּנַן לְשַׁיּוֹלֵי בֵּיהּ, חַזְיוּהּ דְּקָא בָכֵי וְחָיֵיךְ, וּנְפַק צוּצִיתָא דְנוּרָא מֵאַפּוּתֵיהּ.
פירוש רש"י על תענית כ״ה א:י״א
11 ר"א בן פדת – אמורא היה והוא הנקרא מרא דארעא דא"י במסכת נדה דף כ: בעל הוראות היה והוא שימש רבי יוחנן אחרי מות ריש לקיש והיה דחוק ועני:
12 עבד מילתא – הקיז דם:
13 ברא דתומא – בן השום צלע של שום:
14 חלש ליביה – נתעלפה:
15 צוציתא – ניצוץ:
16 מאפותיה – ממצחו: