רש"י על תענית כ״ד ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית כ״ד ע״א:ט״ז רש"י על תענית כ״ד ע״ב:ב׳ »

1 בִּנְזִיקִין הֲוָה, וַאֲנַן קָא מַתְנֵינַן בְּשִׁיתָּא סִדְרִין. וְכִי הֲוָה מָטֵי רַב יְהוּדָה בְּעוּקְצִין ״הָאִשָּׁה שֶׁכּוֹבֶשֶׁת יָרָק בִּקְדֵירָה״, וְאָמְרִי לַהּ: ״זֵיתִים שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵיהֶן טְהוֹרִין״, אֲמַר: הֲוָייוֹת דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָא חָזֵינָא הָכָא,

פירוש רש"י על תענית כ״ד ב:א׳

1 ה"ג בנזיקין הוה – למודם לא היה גדול אלא בסדר נזיקין:

2 שכובשת ירק בקדירה – במסכת טהרות היא בפ' שני מ"א גבי ידות מיירי דקיי"ל עוקצין פ"א משנה א כל ידות האוכלין אם נגעה טומאה בהן נטמא גם האוכל הצריך לידות דיד מכניס ומוציא כדאמרינן בהעור והרוטב חולין דף קיח. מכל האוכל לרבות הידות וקתני התם אשה שהיא כובשת ירק דידות שלהן טהורין דכשהיא עוצרת אותם הידות משתברות וא"א ליטול הירקות בידות שלהן שנשמט ונפסק האוכל מן היד מחמת כבישה:

3 כובשת – שול"ץ בלע"ז עוצרת שיצא המשקה שלהן ויבשו דרך אשה בכך כובשת ירק ממים שישתמרו לזמן מרובה:

4 ואמרי לה – כי מטא לאידך בפרק שני דעוקצין משנה א זיתים שכבשן בטרפיהן כתרגומו עלה טרפא בראשית ח עלין שלהן דהיינו ידות:

5 טהורין – העלין והקלחין:

6 טהורין – הידות להביא טומאה לאוכל דתו לא חזי למהוי בית יד:

7 הוויות דרב ושמואל – עומק גדול ולא הוה נהירא ליה:

« רש"י על תענית כ״ד ע״א:ט״ז רש"י על תענית כ״ד ע״ב:ב׳ »