רש"י על תענית כ״ד א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית כ״ד ע״א:ט׳ רש"י על תענית כ״ד ע״א:י״א »

10 רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה גְּזַר תַּעֲנִיתָא, בְּעָא רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִיטְרָא. אָמַר: כַּמָּה אִיכָּא מִשְּׁמוּאֵל הָרָמָתִי לִיהוּדָה בֶּן גַּמְלִיאֵל! אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁכֵּן נִתְקַע, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁעָלְתָה בְּיָמָיו כָּךְ! חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וַאֲתָא מִיטְרָא.

פירוש רש"י על תענית כ״ד א:י׳

10 רבי יהודה נשיאה – היה בנו של רבן גמליאל בר רבי:

11 לשמואל הרמתי – שיורדין גשמים בשבילו דכתיב הלא קציר חטים היום ועכשיו באין כל ישראל והטילו על ר' יהודה בן גמליאל דצווח וליכא דמשגח ביה:

12 שנתקע – תקוע:

« רש"י על תענית כ״ד ע״א:ט׳ רש"י על תענית כ״ד ע״א:י״א »