רש"י על תענית י״ג א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית י״ג ע״א:י׳ רש"י על תענית י״ג ע״א:י״ב »

11 תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא הַכֹּהֵן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן: מַעֲשֶׂה וּמֵתוּ בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא, וְרָחַץ בְּצוֹנֵן כׇּל שִׁבְעָה! הָתָם כְּשֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו הֲוָה, דְּתַנְיָא: תְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו זֶה אַחַר זֶה, הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ — מֵיקֵל בְּתַעַר, וּמְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בְּמַיִם.

פירוש רש"י על תענית י״ג א:י״א

11 ורחץ בצונן בתוך שבעה – גרסינן אלמא בצונן שרי:

12 שתכפוהו אבליו – בזה אחר זה כדקתני שמתו בניו שניהם ולפיכך התירו לו כדאשכחן גבי שיער:

13 מיקל בתער – דשקיל פורתא מינייהו:

« רש"י על תענית י״ג ע״א:י׳ רש"י על תענית י״ג ע״א:י״ב »