רש"י על תענית י״ב א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית י״ב ע״א:י׳ רש"י על תענית י״ב ע״ב:א׳ »

11 אֵיתִיבֵיהּ רָבָא: גָּמַר וְעָמַד — הֲרֵי זֶה אוֹכֵל! הָתָם כְּשֶׁלֹּא סִילֵּק. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּשֶׁלֹּא יָשַׁן, אֲבָל יָשַׁן — אֵינוֹ אוֹכֵל. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: יָשַׁן וְעָמַד — הֲרֵי זֶה אוֹכֵל! הָתָם בְּמִתְנַמְנֵם.

פירוש רש"י על תענית י״ב א:י״א

11 אכל ועמד – אע"פ שבירך ועמד משולחנו חוזר ואוכל ואין בכך כלום:

12 שלא סילק – את הטבלא דלאו עקירה היא ולא אסח דעתיה מאכילה וכסעודה אריכתא דמיא:

13 איכא דאמרי אמר רבא כו' – והלכה כאיכא דאמרי אוכל ושותה עד שיישן קבע ועד שיעלה עמוד השחר כרבי:

14 אבל ישן – הפסקה היא ושוב אינו אוכל:

15 התם – לאו ישן ממש אלא מתנמנם שומיליי"ר בלע"ז:

« רש"י על תענית י״ב ע״א:י׳ רש"י על תענית י״ב ע״ב:א׳ »