רש"י על תענית י״א א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור תענית י״א א:ד׳
4 אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָסוּר לְאָדָם לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב״. תָּנָא: חֲסוּכֵי בָּנִים מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן.
פירוש רש"י על תענית י״א א:ד׳
4 אסור לשמש מטתו בשני רעבון – דצריך אדם לנהוג צער בעצמו:
5 חסוכי בנים – חסירי בנים דגרסינן במנחות דף כט. לגבי מנורה ומי חסיכי כולי האי שלא קיימו פריה ורביה: