רש"י על סוכה ל״ו ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוכה ל״ו ע״ב:ח׳ רש"י על סוכה ל״ו ע״ב:י׳ »

9 גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ בְּסִיב, אֲפִילּוּ בְּעִיקָּרָא דְּדִיקְלָא. וְאָמַר רָבָא: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה, קָסָבַר: לוּלָב צָרִיךְ אֶגֶד, וְאִי מַיְיתֵי מִינָא אַחֲרִינָא — הָוֵה חַמְשָׁה מִינֵי.

פירוש רש"י על סוכה ל״ו ב:ט׳

9 גמ' בסיב - אוליר"ה שגדל סביב הדקל ונכרך סביבו כלולבי גפנים:

10 עיקרא דדיקלא - לחתוך ממנו נצרים וקולפן עד שראויין לאגד וטעמא דר' יהודה לאו משום הדר הוא דהא אוקימנא דלא בעי הדר אלא משום דבעי מינו:

11 ומאי טעמא - בעי מינו כיון דאמר לולב צריך אגד הוה ליה אף האגד מן המצוה:

12 ואי מייתי מינא אחרינא כו' - ועובר משום בל תוסיף:

« רש"י על סוכה ל״ו ע״ב:ח׳ רש"י על סוכה ל״ו ע״ב:י׳ »