רש"י על סוכה ל״ג ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוכה ל״ג ע״ב:א׳ רש"י על סוכה ל״ג ע״ב:ג׳ »

2 אֶלָּא, אִי אִתְּמַר הָכִי אִתְּמַר: אוֹ שֶׁהָיוּ עֲנָבָיו מְרוּבִּין מֵעָלָיו — פָּסוּל. אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל אֲמָרוֹ, וְהַמָּקוֹם יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא עֲנָבָיו שְׁחוֹרוֹת. אֲבָל עֲנָבָיו יְרוּקּוֹת — מִינֵי דַהֲדַס הוּא, וְכָשֵׁר.

פירוש רש"י על סוכה ל״ג ב:ב׳

2 אלא שהענבים שחורות - שכבר התחילו לייבש ומשחירין ומתחלתן ירוקין הם:

3 מיני דהדס נינהו - שמראיהן שוה לו ואינו נראה מנומר:

« רש"י על סוכה ל״ג ע״ב:א׳ רש"י על סוכה ל״ג ע״ב:ג׳ »