רש"י על סוכה כ״ח ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סוכה כ״ח ב:ד׳
4 יוֹם הַכִּפּוּרִים מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא. לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְתוֹסֶפֶת עִינּוּי. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמִיעֵט רַחֲמָנָא לְתוֹסֶפֶת עִינּוּי מֵעוֹנֶשׁ וּמֵאַזְהָרָה, לֹא נִתְחַיְּיבוּ נָשִׁים כְּלָל, קָא מַשְׁמַע לַן.
פירוש רש"י על סוכה כ״ח ב:ד׳
4 מדרב יהודה נפקא - ולמה לי קרא ה' דהאזרח לרבויי נשים לעינוי:
5 לתוספת עינוי - שהצריך הכתוב להתחיל ולהתענות מבעוד יום:
6 הואיל ומעטיה קרא - מלאו וכרת דכתיב בעינוי ויקרא כג בעצם היום הזה על עצמו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת עינוי ומאזהרה נמי אימעוט בפרק בתרא דיומא דף פא. נשים נמי למעטי דלא ליחייבו ביה אפילו למצות עשה בעלמא: