רש"י על סוכה י״ד ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוכה י״ד ע״ב:י״ד רש"י על סוכה ט״ו ע״א:א׳ »

1 סוכה פתח ↗

הֵיכִי דָּמֵי, מַאי לָאו כְּגוֹן שֶׁהֲפָכָן עַל צִידֵּיהֶם? לָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן דְּאַנְּחַהּ אַפּוּמָּא דִמְטַלַּלְתָּא, דְּעָיֵיל תְּלָתָא לְגָיו וְאַפֵּיק חַד לְבַר, דְּהָוֵה לֵיהּ פְּסָל הַיּוֹצֵא מִן הַסּוּכָּה, וְכׇל פְּסָל הַיּוֹצֵא מִן הַסּוּכָּה — נִידּוֹן כַּסּוּכָּה.

2 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה לאו שהפכן כולן על צדיהם וסככה כולה בהם. וק"ל א' דנתן עליה נסר משמע נסר אחד. ב' מאי אע"פ שלא הכניס בתוכה אלא ג"ט רבותא טפי הל"ל אע"פ שלא הכניס אלא פחות מג"ט עי' בפי' לעיל ד"ה הפכן ע"כ נלע"ד דמיירי הכא בסוכה קטנה וכמו לפי מאי דדחי עי' רש"א וכ"מ מדל"ק לא הב"ע כו'. וכגון בסוכה קטנה ולכן פוסל אפי' נסר אחד ודוקא ג"ט והא דקאמר הפכן בל"ר שגרת לישנא דלעיל בפלוגתתם נקיט:

3 סוכה פתח ↗

4 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה אפומא דלפקא מיני' ע"י דופן עקומה כו'. עמ"א סי' תרל"ב סק"א ובמש"כ שם:

15 היכי דמי - דרחב ארבעה ולא הכניס בו אלא שלשה:

16 לאו שהפכן - כולן על צידיהן וסיככה כולה בהן:

17 דאנחה - ונסר אחד דווקא קאמר:

18 אפומא דמטללתא - אצל רוח רביעי שאין שם דופן דלפקיה מיניה ע"י דופן עקומה דהא אין כאן דופן אלא פתח ואע"ג דלא עיילי' כולי' לתוך חלל דפנות הצדדים פסול דההוא טפח דאבראי מיחשב נמי כי סוכה דאלו סכך כשר הוה מותר לישן שם ויוצא ידי סוכה דאמרינן לקמן סוכה דף יט. פסל היוצא מן הסוכה כי האי גוונא נידון כסוכה:

4 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

ומ״ש בשם הב״ח ע׳ סוכה י״ד ב׳ הניח נסר רחב ד״פ אף ע״פ שלא הכניס לתוכה אלא שלשה טפחים פסולה ולמ״ד הפכן על צידיהן פסול והכי קיי״ל אתיא כפשטה ואפי׳ כמה נסרים יוכל לומר זה ולמ״ד הפכן ע״צ כשר מוקי שהניח נסר אחד ערש״י שם אפומא דמטללתא פסל היוצא מסוכה ובעל המאור ז״ל מפרש לה בסוכה שלא נשאר שיעור ז׳ ט׳ בהכשר חוץ הנסר וקמ״ל אע״ג דלא הכניס לתוך המחיצות רק ג״ט ובסוכה קטנה פחות מג״ט בהכניס לתוכה י״ל דמצטרף לכשיעור כבסעיף זה ועמ״א ג׳ ולא מצטרף מה שחוץ למחיצה משא״כ שלשה טפחים תו לא בטל ומיהו אי הוי דופן ברביעית לא מצטרף מה שחוץ לסוכה ולית כאן סכך פסול כלל דנסר ג״ט מסככין בהם כבסי׳ תרכ״ט סי״ח משא״כ אפומא דמטללתא שאין דופן הוי פסל היוצא מסוכה וכשר כשדופן א׳ נמשך עכ״פ לחוץ הא לא״ה לא נסר ולא פסל כאן כבסי׳ תרל״א ס״ז פסול כאן דהוי סכך פסול נסר ד״ט. ועחה״ר מסופק בזה בפחות מג״ט יע״ש. ומ״ש המ״א בשם מהרש״א ז״ל דע״כ מיירי בסוכה קטנה היינו שאין נשאר שיעור הכשר סוכה זע״ז לבר הנסר ומש״ה פסולה כל הסוכה דאי נשאר שיעור סוכה זע״ז לצד דופן אמצעי אמאי פסולה כל הסוכה כבס״ב אבל נ״מ ודאי שאין ישינים תחתיו בסכך פסול ד״ט אלא פסולה משמע כל הסוכה ודומיא דאינך יע״ש וא״כ אי נמי יש דופן ברוח ד׳ וד״ע פסולה דלא נשאר שיעור סוכה עכ״ל מהרש״א ז״ל והמ״א ז״ל ר״ל דבריו דלפ״ז אף שיש דופן וסוכה גדולה עכ״פ תחת הנסר רחב ד״ט אסור לישב תחתיו ונהי דבלא״ה סוכה כשירה אבל אותו נסר פסול ודופן עקומה הכין הוא דאין ישנים ואוכלים תחתיו וה״ה שינדלן מחוברים יחד עליהם לטי״ש במסמרים חשוב כנסר א׳ רחב ד״ט כבסי׳ תרכ״ז אות ו׳ בשם תשובת הרשב״א רי״ג יע״ש. ואע״ג דבגמרא אמרינן כפסל היוצא מסוכה הא לא״ה אין מצטרף וכשר זה למ״ד הפכן על צדיהן כשר ה״ה בזה אי הוי כותל מפסיק כשר משא״כ לדידן הפכן פסול ה״ה נסר ד״ט אע״ג שיש כותל מפסיק פסול כיון דמ״מ יש בו רחב ד״ט ומה בכך שאין בו בסוכה כ״א ג״ט הוי כהפכן ע״צ אבל המ״א ז״ל פירש דרש״י באמת ל״ד נקיט דופן עקומה א״נ ממש לשיטתיה בדף י״ו שנעקם הסכך כו׳ עט״ז א׳ א״כ למ״ד הפכן ע״צ כשר ה״ה פשיטא זה ואין מצטרף כלל טפח ג׳ שחוץ לסוכה ולית כאן סכך פסול כלל נסר ג״ט כשר. ואפשר לומר לפ״ז אף לדידן דהפכן פסול מ״מ כל שיש כותל מפסיק את״ל בסוכה קטנה סכך פסול הנסר כיון שיש בו רחב ד״ט עכ״פ מפסיק הכותל ולית כאן רק ג״ט סכך פסול ובסוכה גדולה עכ״פ מותר לישב תחתיו:

« רש"י על סוכה י״ד ע״ב:י״ד רש"י על סוכה ט״ו ע״א:א׳ »