רש"י על סוכה י״ד א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוכה י״ד ע״א:י״ב רש"י על סוכה י״ד ע״א:י״ד »

13 אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: יֵשׁ בָּהֶן אַרְבָּעָה — דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה — דִּבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה, מַאי טַעְמָא — קָנִים בְּעָלְמָא נִינְהוּ. כִּי פְּלִיגִי, מִשְּׁלֹשָׁה עַד אַרְבָּעָה. מָר סָבַר: כֵּיוָן דְּלֵיתַנְהוּ שִׁיעוּר מָקוֹם, לָא גָּזְרִינַן. וּמָר סָבַר: כֵּיוָן דְּנָפְקִי לְהוּ מִתּוֹרַת לָבוּד, גָּזְרִינַן.

פירוש רש"י על סוכה י״ד א:י״ג

13 א"ר פפא הכי קאמר - שמואל יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה כו':

14 שיעור מקום - דאין רשות בפחות מארבעה:

15 לא גזרינן - משום תקרה דלא חשיבי לעשות תקרה מהן:

16 כיון דנפקי מתורת לבוד - שאם היה אויר במקום אחד מהם לא מצי למימר לבוד חשיבי להיות דומות לתקרה וגזרי':

« רש"י על סוכה י״ד ע״א:י״ב רש"י על סוכה י״ד ע״א:י״ד »