רש"י על סוטה ט׳ א:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה ט׳ ע״א:י״ד רש"י על סוטה ט׳ ע״ב:א׳ »

15 תָּנוּ רַבָּנַן: סוֹטָה נָתְנָה עֵינֶיהָ בְּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ, מַה שֶּׁבִּיקְּשָׁה — לֹא נִיתַּן לָהּ, וּמַה שֶּׁבְּיָדָהּ — נְטָלוּהוּ מִמֶּנָּה. שֶׁכׇּל הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ — מַה שֶּׁמְבַקֵּשׁ אֵין נוֹתְנִין לוֹ, וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ — נוֹטְלִין הֵימֶנּוּ.

פירוש רש"י על סוטה ט׳ א:ט״ו

15 מה שבקשה לא ניתן לה - שאסורה לבועל:

16 ומה שבידה נטלו הימנה - אם שותה מים מתה ואם הודתה נאסרה לבעלה והפסידה כתובתה:

« רש"י על סוטה ט׳ ע״א:י״ד רש"י על סוטה ט׳ ע״ב:א׳ »