רש"י על סוטה ז׳ א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה ז׳ ע״א:ג׳ רש"י על סוטה ז׳ ע״א:ה׳ »

4 גְּמָ׳ תְּרֵי וְאִיהוּ — הָא תְּלָתָא. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בָּעִיר, אֲבָל בַּדֶּרֶךְ — עַד דְּאִיכָּא שְׁלֹשָׁה, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ אֶחָד מֵהֶן לִנְקָבָיו, וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן מִתְיַיחֵד עִם הָעֶרְוָה.

פירוש רש"י על סוטה ז׳ א:ד׳

4 גמ' לא שנו - הא דתנן בקידושין אבל אשה מתייחדת עם שני אנשים:

5 שמא יצטרך כו' - הכא נמי הואיל ושניהם אסורין בה לא סגי בתרי שמא יצטרך הבעל או שליח ב"ד לנקביו כו':

« רש"י על סוטה ז׳ ע״א:ג׳ רש"י על סוטה ז׳ ע״א:ה׳ »