רש"י על סוטה ז׳ א:כ״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה ז׳ ע״א:כ׳ רש"י על סוטה ז׳ ע״ב:א׳ »

21 וְכֹהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ. אִם נִקְרְעוּ — נִקְרְעוּ. וְאִם נִפְרְמוּ — נִפְרְמוּ. עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבָּהּ. וְסוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה לִבָּהּ נָאֶה — לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה — לֹא הָיָה סוֹתֵר.

פירוש רש"י על סוטה ז׳ א:כ״א

21 אוחז בבגדיה - בבית הצואר שלה:

22 אם נקרעו - אינו חושש:

23 ואם נפרמו - אינו חושש פרימה גדולה מקריעה שנקרעה לקרעים הרבה דמינציי"ר דימינציי"ר: לחתוך לחתיכות דקות, לקרוע לגזרים בלע"ז כמו האי דפרים סילקא שבת דף עד::

24 עד שמגלה את לבה - ולקמן יליף לה מקרא:

25 וסותר את שערה - מקליעתו ולקמן יליף לה:

« רש"י על סוטה ז׳ ע״א:כ׳ רש"י על סוטה ז׳ ע״ב:א׳ »