רש"י על סוטה ז׳ א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סוטה ז׳ א:י״ב
12 אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה — שֶׁכֵּן יֵשׁ לָהּ הֶיתֵּר, תֹּאמַר בְּסוֹטָה — שֶׁאֵין לָהּ הֶיתֵּר, וְאוֹמֵר: ״מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְגוֹ׳״.
פירוש רש"י על סוטה ז׳ א:י״ב
12 שכן יש לה היתר - לכשתטהר לפיכך אין יצרו תוקפו שמובטח הוא לאחר זמן:
13 שאין לה היתר - אם תמצא טמאה ולפיכך לבו רודף אחריה:
14 גנובים - כלומר דבר האסור לו יצרו רודף אחריו: