רש"י על סוטה מ״ט ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה מ״ט ×¢×´×‘:ה׳ רש"י על סוטה מ״ט ×¢×´×‘:ז׳ »

1 סוטה פתח ↗

בְּפוּלְמוּס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת וְכוּ׳. מַאי ״עַטְרוֹת כַּלּוֹת״? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עִיר שֶׁל זָהָב. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵיזֶהוּ עַטְרוֹת כַּלּוֹת — עִיר שֶׁל זָהָב, אֲבָל עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כִּיפָּה שֶׁל מֵילָת.

2 תוספתא כפשוטה על סוטה פתח ↗

81-82. אבל יוצאה היא בכיפה של מלח בבית. המלה "בבית" ליתא בשום נוסח, ואף לא במקבילות, ועיין בפירושה להלן בסמוך. והגירסא "בכיפה של מלח" בטוחה ובכי"ע בשיבוש: של מלך,50וכן גם במילון ערבי למלים של המשנה והתוספתא עיין מ"ש במבוא לח"ו. עמ' ט"ו, עמ' 20: אבל יוצא היא בכיפה שלמלך אף שם חסרה המלה "בבית". שכ"ה "כיפה של מלח" גם בבבלי מ"ט ב' בכי"מ, אצל הגאונים עיין אוה"ג, עמ' 276, בערוך ערך עטר, בתוה"א להרמב"ן סוף עניין אבלות ישנה, ד"ו פ"ח סע"ד, ובתוספ' רי"ד גיטין ז' סע"א. ובהוצאות שלפנינו בבבלי: בכיפה של מילת, ועיין ברש"י מ"ט ב', ד"ה כיפה.ובאוה"ג עמ' 276: כיפה של מלח אין כן אלא עטרה שלמלח ושלגפרית, כן היה מנהגם לעשות עטרה שמראה בלילה מראין כן. וכנראה אם ההגהה שלי נכונה שהגאון פירש שכיפה של מלח אין כאן אלא עטרה של מלח ושל גפרית שאסרוה בפולמוס של אספיסיינוס לחתנים. וכבר פירשנו לעיל שו' 77–79, ד"ה ואשר שהעטרה של מלח היתה שקופה, ומטעם זה אמרו כאן בכי"ו: יוצאה היא בכיפה של מלח בבית כלומר, אחרי נישואיה, אבל לא במבוי, מפני ששערותיה נראות מתוכה. ועיין מ"ש בבאורי להלכות הירושלמי להרמב"ם, עמ' נ"ט, אות ב'.

6 עיר של זהב - עטרה של זהב ועיר של זהב מצויירת עליה:

7 כיפה - כמו כובע של צמר לבן שקורין פילטר"א פילטרי"ן: כובע של לֶבֶד :

« רש"י על סוטה מ״ט ×¢×´×‘:ה׳ רש"י על סוטה מ״ט ×¢×´×‘:ז׳ »