רש"י על סוטה ג׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה ג׳ ע״א:א׳ רש"י על סוטה ג׳ ע״א:ג׳ »

2 וּמַאן דְּאָמַר מוּתָּר לְקַנּאוֹת, מַהוּ לְשׁוֹן ״קִינּוּי״? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵין ״קִינּוּי״ אֶלָּא לְשׁוֹן הַתְרָאָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיְקַנֵּא ה׳ לְאַרְצוֹ״.

פירוש רש"י על סוטה ג׳ א:ב׳

2 ולמ"ד מותר לקנאות מאי לשון קינוי:

3 ויקנא ה' לארצו - התרה בילק וחסיל וגזם שלא ישחיתו עוד את ארצו דבשילוח גובאי משתעי פרשה לעיל לארצו על ארצו כמו וישאלו אנשי המקום לאשתו בראשית כ״ו:ז׳ על אשתו האתם תריבון לבעל שופטים ו׳:ל״א:

« רש"י על סוטה ג׳ ע״א:א׳ רש"י על סוטה ג׳ ע״א:ג׳ »