רש"י על סוטה ל״ג א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה ל״ג ×¢×´×:ט׳ רש"י על סוטה ל״ג ×¢×´×:י״א »

1 סוטה פתח ↗

בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — דִּכְתִיב: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ — בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה מְבָרֵךְ.

2 רשימות שיעורים על ברכות פתח ↗

ונראה דבק"ש לשון הגמ' הוא "בכל לשון שאתה שומע" דמשמע דבעינן הבנה, וכן בסוטה דרשינן מקרא ד"אל האשה" - בכל לשון שהיא שומעת, ופרש"י סוטה לו ב ד"ה אל האשה וז"ל משמע דברים הנכנסים בלבה שהתא מכרת בלשון עכ"ל, ובשבועת העדות דרשינן סוטה לג א מקרא "ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה בכל לשון שהיא שומעת", ושבועת הפקדון נלמדת מגזירה שוה תחטא תחטא משבועת העדות, ומשמע דדרשינן בכל הני גווני בלשון שהוא שומע דבעינן שיבין שאר לשונות. אמנם בוידוי מעשר סוטה לב ב דרשינן מקרא "ואמרת לפני ה' אלוקיך וילפינן אמירה מסוטה בכל לשון שהוא אומר". ונראה דילפינן מסוטה דוידוי מעשר נאמר בכל לשון אבל לא דבעינן הבנת הלשון - דרק בסוטה נאמר דין דהבנת הלב וכדפרש"י סוטה לב ב ד"ה אל האשה "דברים הנכנסים בלבה שתהא מכרת בלשון". ולגבי ברכהמ"ז דרשינן סוטה לג א מ"ואכלת ושבעת וברכת בכל לשון שאתה מברך" וכתב רש"י שם ד"ה בכל לשון וז"ל לא קבע לו הכתוב לשון עכ"ל, ומשמע דברכהמ"ז אינה צריכה הכרת הלשון והבנת הלב. וכן בתפלה איתא בגמ' שם לג א "תפלה רחמי היא כל היכי דבעי מצלי", ולכאורה יוצא יד"ח תפלה אם מכיר ענין התפלה אע"פ שאינו מכיר ומבין כל מלה ומלה14ברם עיין בחידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם פ"ד מהל' תפלה הי"א שביאר הגר"ח זצ"ל דבברכה ראשונה של התפלה בעינן הבנת פירוש המילים כדי לצאת יד"ח תפלה..

10 ה"ג ברכת המזון דכתיב וברכת ולא גרסינן מנלן דלא בעיא קרא דמהיכא תיתי דבעינן לשון קודש:

11 בכל לשון שהיה מברך - לא קבע לו הכתוב לשון:

1 ערוך השולחן פתח ↗

ברכת המזון נאמרת בכל לשון, שנאמר: "וברכת את ה' אלהיך" – בכל לשון שאתה מברך סוטה לג א. ונראה לי דזהו דווקא כשאינו מבין בלשון הקודש. והכי משמע בירושלמי שם, שאומר דלכן ברכת המזון נאמר בכל לשון: כדי שיודע למי הוא מברך, וכן בתפילה כדי שיהא יודע לתבוע צרכיו, עיין שם. ומבואר דלכן התירו לו בכל לשון, ואם מבין בלשון הקודש הלא יודע למי הוא מברך. אלא וודאי דווקא כשאינו יודע בלשון הקודש. ועוד אומר שם בירושלמי לעניין מגילה, דאם היה יודע לקרותה אשורית ולעז – אינו יוצא בה אלא אשורית, עיין שם. ואם כן גם בברכת המזון, ובתפילה גם כן כן הוא. וזה שבגמרא אמרו "בכל לשון שאתה מברך" – אין הכוונה בכל לשון שאתה רוצה; אלא הכוונה: אם אינך מבין לשון הקודש – תברך בכל לשון שאתה מבין לברך. ומלשון רש"י שם שכתב: "לא קבע לו הכתוב לשון", עד כאן לשונו – לא משמע כן, ויש ליישב. ודייק ותמצא קל.

« רש"י על סוטה ל״ג ×¢×´×:ט׳ רש"י על סוטה ל״ג ×¢×´×:י״א »