רש"י על סוטה ב׳ ב:כ״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סוטה ב׳ ב:כ״ב
22 הֵשִׁיבוּ חֲכָמִים: לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אֵין לַדָּבָר סוֹף. מַאי נִיהוּ? דְּזִמְנִין דְּלָא קַנִּי וְאָמַר ״קַנַּאי״.
פירוש רש"י על סוטה ב׳ ב:כ״ב
22 לדברי ר"י בר' יהודה אין לדברי ר' אליעזר סוף - ולקמן מפרש לה:
23 מאי ניהו - אין לדבר סוף דקאמר:
24 ואמר קנאי - כשכועס עליה אומר קנאתי לה מפלוני ומביא עדים שנסתרה עמו סתירה כל שהוא דכיון דלא קינא לה לא נזהרה בו: