רש"י על סוטה כ״ג א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה כ״ג ע״א:ו׳ רש"י על סוטה כ״ג ע״א:ח׳ »

7 גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַנְּשׂוּאוֹת לַכְּהוּנָּה מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת. כֵּיצַד? כֹּהֶנֶת לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן — אֵין מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בָּהּ. וְאֵינָהּ עוֹלָה כָּלִיל — מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֵלֶק בָּהּ. אֶלָּא — הַקּוֹמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם קְרֵיבִין בְּעַצְמָן.

פירוש רש"י על סוטה כ״ג א:ז׳

7 גמ' מנחותיהן נשרפות - אחת מנחת סוטה ואחת מנחת נדבה:

8 מפני שיש לו חלק בה - שהוא מקריבה משלו וכתיב כל מנחת כהן וגו':

9 ואינה עולה כליל שיש לה חלק בה - שלכפרתה היא באה ואין מנחת זר ובת כהן קריבין כליל בלא קמיצה:

10 השירים קריבין לעצמן - לאחר שקרב הקומץ:

« רש"י על סוטה כ״ג ע״א:ו׳ רש"י על סוטה כ״ג ע״א:ח׳ »