רש"י על סוטה י״ט א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה י״ט ע״א:ה׳ רש"י על סוטה י״ט ע״א:ח׳ »

7 הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית, וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ, וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ מִתַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ. הֵנִיף וְהִגִּישׁ, קָמַץ וְהִקְטִיר, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.

פירוש רש"י על סוטה י״ט א:ז׳

7 מתני' היה נוטל את מנחתה - הבעל דהא אמרינן דאין מצות כהונה במנחות אלא מקמיצה ואילך והגשה נמי תחילת קמיצה היא שאין זר קרב למזבח אבל קידוש כלי ויציקה ובלילה שטעונות שמן כשר בזר:

8 ונותנה על ידה - להניף:

9 וכהן מניח ידו מתחתיה - ובגמרא יליף דתנופה צריכי יד בעלים ויד כהן ובעלים דמנחת סוטה היא האשה:

10 והגיש - לקרן מערבית דרומית כדתניא בפרק ג' בסדר מנחות דף יט: וכולהו הנך כתיבי במנחת סוטה תנופה והקרבה קמיצה והקטרה:

11 והשאר נאכל - שכל הנקמצות שיריהן נאכלין דכתיב תורת בסתם מנחה ויקרא ו׳:ז׳ וזאת תורת המנחה כו' עד והנותרת ממנה וגו':

« רש"י על סוטה י״ט ע״א:ה׳ רש"י על סוטה י״ט ע״א:ח׳ »