רש"י על סוטה ט״ו ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סוטה ט״ו ב:י׳
10 אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְאַכְּמוּ פָּנָיו, אֲבָל נִתְאַכְּמוּ פָּנָיו — פְּסוּלִין. מַאי טַעְמָא, דּוּמְיָא דְּמַיִם: מָה ״מַיִם״ — שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ, אַף ״כְּלִי״ — שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה.
פירוש רש"י על סוטה ט״ו ב:י׳
10 לא שנו - רבנן דמתני' דבעו חרס ומכשרי בישן:
11 אלא שלא נתאכמו - הושחרו פניו על ידי האור:
12 דומיא דמים - אע"ג דלא גמרי ממצורע מיהו מינה ובה גמרי כלי דסוטה ממי סוטה ונהי דמי סוטה לרבנן לאו חיים נינהו דמכשרי בשאר מימות מיהת לא נשתנו וכלי נמי בעינן דלא נשתנה: