רש"י על סוטה י״ב ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה י״ב ע״ב:ח׳ רש"י על סוטה י״ב ע״ב:י״א »

1 סוטה פתח ↗

״וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה״. קָרֵי לֵיהּ ״יֶלֶד״, וְקָרֵי לֵיהּ ״נַעַר״. תָּנָא: הוּא יֶלֶד וְקוֹלוֹ כְּנַעַר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: אִם כֵּן, עֲשִׂיתוֹ לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּעַל מוּם. אֶלָּא, מְלַמֵּד שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ חוּפַּת נְעוּרִים בַּתֵּיבָה, אָמְרָה: שֶׁמָּא לֹא אֶזְכֶּה לְחוּפָּתוֹ.

2 סוטה פתח ↗

9 נער - גדול משמע:

10 בעל מום - והוא לוי ונפסל בקול לעבודת השיר:

2 שו"ת חתם סופר פתח ↗

ואגב אומר מאי דאמר בלשון גנאי לך ולמטלעתך מלתא אגב אורחיה דבלאה"נ איננו ראוי לנשיאו' ולהיו' ראש הסנהדרין דבעל מום פסול דיליף לי' במס' סנהדרין ל"ו ע"ב מדכתיב במלך יפה את רעיתי ומום אין בך ומאתך ילפי' מיוחס ודברי תוס' שם שכ' דלמא מאתך נמי למעוטי בעל מום כדאיתי' בסוטה י"ב ע"ב עשית למרע"ה בעל מום הנה לולי דבריהם הייתי אומר דש"ס דהתם אדסנדרי' סמיך דמ"ש רש"י שם דמשה הי' לוי ונפסל בקול כבר תמה רמב"ן בתורה ועיי' רא"ם פ' שמות דהרי בלא"ה הי' בן שמנים שנה ולוי נפסל בשנים ואע"כ צ"ל דסנהדרי' נפסלו' בכל מיני מומין בין הפוסלי' בכהנים בין הפוסלי' בלוים וכיון שמרע"ה הי' ראש סנהדרין בודאי לא הי' לו מום בקולו ואע"ג דהי' ערל שפתים כבר כ' שאין זה מום מפני שע"י נס נעשה בו וליכא משחתם בהם מום בם אבל בקול ה' נפסל ושפיר הקשה ר"נ לר' יהודה ואפשר ר' יהודה ס"ל ע"פ המדרש שהי' קולו של מרע"ה הלך וסובב כל ארץ מצרים באומרו ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל ואמר עד כאן כת א' ועד כאן כת ב' וכו' עיי' מכילתא פ' בא וגם בלא"ה השמיע קולו בכל מחנה ישראל וג' פרסה על ג' פרסה ורמז לו זה בתחלת יצירתו שיהי' קולו כנער ואין זה מום אבל דכ"ע מיהת דמום פוסל בסנהדרי' ולפע"ד היינו נמי פלפולו של ר"ש בר רבי עם ר"ח במס' מגילה כ"ד ע"ב אלמלא לוי אתה פסול אתה מן הדוכן ר"ל ואינך ראוי' לריש הנשיאו' והשיב לו רבי דלימא לי' כשאתה מגיע לוחכיתי לה' וכו' כלומר שהוא אינו ראוי להוראה ולסמיכה כלל כבסנהדרי' ה' ע"ב ובפירש"י שם ד"ה נוטל רשות מרבו וכו' ע"ש:

« רש"י על סוטה י״ב ע״ב:ח׳ רש"י על סוטה י״ב ע״ב:י״א »