רש"י על שיר השירים ח׳:י״א

11 כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה. זוּ כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל":

12 בְּבַעַל הָמוֹן. בִּיְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא רַבַּת עַם וְהָמוֹן רָב:

13 בַּעַל. לְשׁוֹן מִישׁוֹר, כְּמוֹ "מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן":

14 נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים. מְסָרָהּ לְיַד אֲדוֹנִים קָשִׁים: בָּבֶל, מָדַי, יָוָן וֶאֱדוֹם. בְּמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים מָצָאתִי מִקְצָת סְמָךְ עַל נוֹטְרִים הַלָּלוּ, שֶׁהֵם הַמַּלְכֻיּוֹת:

15 אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ. כָּל מַה שֶׁיָּכְלוּ לִגְבּוֹת מֵהֶן: גֻּלְגָּלִיּוֹת וְאַרְנוּנְיוֹת וְאַנְפָּרוּת, הַכֹּל גָּבוּ מֵהֶם לְהָבִיא לְתוֹךְ בֵּיתָם: