1
ואיש כי יאכל קודש בשגגה ויסף חמישיתו ופירש"י בשיר השירים האלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו היינו תוס' חומש שיצטרכו או"ה להוסיף על אכלם את ישראל שנקראו קודש נמצא לפ"ז נדונים כשוגגים ובירמי' כתיב קודש ישראל לה' ראשית תבואתו כל אוכליו יאשמו רעה תבוא עליהם כאוכל תרומה במזיד שחייב מיתה בידי שמים וסתרי אהדדי ונ"ל היינו דאמרינן רפ"ק דע"ז דאו"ה טוענין ישראל שקבלו התורה היכן קיימוה ואמר הקב"ה מכם יבואו ויעידו ע"ש ונראה לא שיטענו שישראל לא קיימו והקב"ה יעות משפט ח"ו כי בוודאי אם הקב"ה מרים קרן ישראל מסתמא ראוים הם לכך אך הם טוענים שעכ"פ האו"ה אינם חייבים מיתה כאוכל תרומה במזיד כי מאן לימא לן שקיימוה וחשבנום כחולין ולא כתרומה ואין אנו חייבים רק חומש כאוכל תרומה בשגגה ולא כמזיד והקב"ה יאמר יבואו מכם ויעידו נמצא יש עדים שהייתם יודעים שהם קודש לה' ואכלתם ונתחייבו מיתה עפ"י עדים ומ"מ לא נפטרו מהחומש שחייבו א"ע בהוראת בע"ד כמאה עדים דמי ונמצאו נתקיימו ב' המקראות: