רש"י על שבועות ו׳ ב:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבועות ו׳ ע״ב:ט״ז רש"י על שבועות ז׳ ע״א:א׳ »

17 וְאֵימָא תְּרוּמָה – שֶׁהִזְהִיר וְעָנַשׁ! לָא אַשְׁכְּחַן עֲוֹן מִיתָה דְּחַיָּיב עָלֶיהָ קׇרְבָּן.

פירוש רש"י על שבועות ו׳ ב:י״ז

17 תרומה - אם אכל תרומה בטומאה דהזהיר וענש דכתי' בקדשים לא יאכל ותרומה בכלל מדכתי' בה בההיא ענינא ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים ואמרינן ביבמו' עד: דבתרומה קאי מדתלי' בהערב שמש דאילו קדשים עד דמייתי כפרה:

18 וענש - ומתו בו כי יחללוהו:

19 לא אשכחן עון מיתה דמחייב קרבן - שאין חטאת באה אלא אשגגת כרת כדאמרי' בהוריו' ח.:

« רש"י על שבועות ו׳ ע״ב:ט״ז רש"י על שבועות ז׳ ע״א:א׳ »