רש"י על שבועות מ״ח א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבועות מ״ח ע״א:ד׳ רש"י על שבועות מ״ח ע״א:ח׳ »

7 רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁמֵּת מַלְוֶה בְּחַיֵּי לֹוֶה; אֲבָל מֵת לֹוֶה בְּחַיֵּי מַלְוֶה – כְּבָר נִתְחַיֵּיב מַלְוֶה לִבְנֵי לֹוֶה שְׁבוּעָה, וְאֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָה לְבָנָיו.

פירוש רש"י על שבועות מ״ח א:ז׳

7 לא שנו - דבשבועה מיהא שקלי יתומין מן היתומין אלא שמת מלוה כו':

8 נתחייב מלוה שבועה - שלא התקבל כלום שהנפרע מן היתומין אפי' בשטר צריך שבועה ואין אדם מוריש ממון שהוא מחויב עליו שבועה לבניו לפי שאין הבנים יכולים לישבע שבועה זו שנתחייב אביהם:

« רש"י על שבועות מ״ח ע״א:ד׳ רש"י על שבועות מ״ח ע״א:ח׳ »