רש"י על שבועות מ״ה א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבועות מ״ה ע״א:ד׳ רש"י על שבועות מ״ה ע״א:ו׳ »

5 אָמַר לַחֶנְוָנִי: ״תֵּן לִי בְּדִינָר פֵּירוֹת״, וְנָתַן לוֹ; אָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי אוֹתוֹ דִּינָר״, אָמַר לוֹ: ״נְתַתִּיו לָךְ וּנְתַתּוֹ בְּאוּנְפָּלִי״ – יִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הַדִּינָר. אָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי אֶת הַפֵּירוֹת״, אָמַר לוֹ: ״נְתַתִּים לָךְ וְהוֹלַכְתִּים לְתוֹךְ בֵּיתְךָ״ – יִשָּׁבַע חֶנְוָנִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהַפֵּירוֹת בְּיָדוֹ – יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה.

פירוש רש"י על שבועות מ״ה א:ה׳

5 ונתתו באנפילי - תיק העשוי למעות:

6 ישבע בעל הבית - שבועת היסת:

7 כל שהפירות בידו ידו על העליונה - ארישא פליג. דקתני ישבע בעל הבית שנתן לו את הדינר ואתא רבי יהודה למימר אין צריך שבועה שאין דרך חנוני המוכר שלא בהקפה ליתן את הפירות עד שיקבל את הדינר:

« רש"י על שבועות מ״ה ע״א:ד׳ רש"י על שבועות מ״ה ע״א:ו׳ »