רש"י על שבועות מ׳ ב:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבועות מ׳ ע״ב:י״ח רש"י על שבועות מ׳ ע״ב:כ״א »

20 תִּדַּע, דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב חִסְדָּא: הַכּוֹפֵר בְּמִלְוֶה – כָּשֵׁר לְעֵדוּת. בְּפִקָּדוֹן – פָּסוּל לְעֵדוּת.

פירוש רש"י על שבועות מ׳ ב:כ׳

20 תדע - דאמרינן אשתמוטי אשתמיט:

21 הכופר במלוה - ובאו עדים והוא לא נשבע כשר לעדות ולא אמרן חשיד אממונא הוא אלא אשתמוטי קמשתמיט ליה משום דמלוה להוצאה ניתנה ואין עכשיו בידו במה לפרוע:

22 בפקדון פסול לעדות - ואפילו לא נשבע דמשעה דכפר איחשיד ליה אממונא ובב"מ בפ"ק דף ה: מוקמי' ליה בדאתו סהדי דההיא שעתא הוה בידיה דליכא למימר אירכס ליה ומשתמיט עד דבחיש ומשכח ליה:

« רש"י על שבועות מ׳ ע״ב:י״ח רש"י על שבועות מ׳ ע״ב:כ״א »