רש"י על שבועות כ״ו ב

1 איזו היא שגגת שבועת ביטוי לשעבר - כיון דבעינן אדם בשבועה היכי משכחת לה שוגג:

2 אי דידע - בשעת שבועה שהוא נשבע לשקר:

3 מזיד הוא - וקרא כתב ונעלם בשלמא להבא משכחת לה שבשעת שבועה דעתו מיושבת עליו ולאחר זמן נתעלמה ממנו שבועה:

4 כמונבז - במסכת שבת בפרק כלל גדול:

5 ה"ג דבכל התורה לא אשכחן לאו דמייתי קרבן בלא כרת:

6 לישרי ליה מר - וכיון דאי אתא לקמן שרינן ליה לכתחלה כי אכיל ליה בהעלם שבועה לא עבר על שבועתו:

7 מצטער - ברעב ואי נמי לא נעלמה ממנו היה אוכלה ואכלה בשוגג בהעלם שבועה:

8 לא שב מידיעתו כו' - והאי נמי לא שב מידיעתו הוא:

9 צריך שיוציא - ואם לא הוציאה בשפתיו אינה שבועה:

10 ולא שגמר בלבו להוציא - שלא נתכוין שתהא שבועה עד שיוציאנה בשפתיו:

11 גמר בלבו סתם - שתהא שבועה בגמר לבו מנין כו':

12 מוצא שפתיך - גבי נודר להביא קרבן כתיב:

13 תרומה וקדשים - תרומת מלאכת המשכן כתיב בה כל נדיב לב הביאו וגו' וגבי קדשים כתיב בחזקיהו בספר דברי הימים ב כט וכל נדיב לב עולות: