רש"י על שבועות כ׳ א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבועות כ׳ א:ד׳
4 תָּנוּ רַבָּנַן: ״מִבְטָא״ – שְׁבוּעָה. ״אִיסָּר״ – שְׁבוּעָה. אִיסּוּר אִיסָּר: אִם אַתָּה אוֹמֵר ״אִיסָּר״ – שְׁבוּעָה, חַיָּיב; וְאִם לָאו, פָּטוּר. ״אִם אַתָּה אוֹמֵר אִיסָּר שְׁבוּעָה״?! וְהָא אָמְרַתְּ: אִיסָּר – שְׁבוּעָה הוּא!
פירוש רש"י על שבועות כ׳ א:ד׳
4 איסר שבועה - מפרש לקמיה:
5 איסור איסר - איסרתו של איסר מה הוא:
6 אם אתה אומר כו' - מאי קאמרת והא אמרת איסר לשון שבועה הוא והדר תני אם אתה אומר: