רש"י על שבת ט׳ ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ט׳ ע״ב:ה׳ רש"י על שבת ט׳ ע״ב:ז׳ »

6 מֵאֵימָתַי הַתְחָלַת תִּסְפּוֹרֶת? אָמַר רַב אָבִין: מִשֶּׁיַּנִּיחַ מַעְפּוֹרֶת שֶׁל סַפָּרִין עַל בִּרְכָּיו. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת מֶרְחָץ? אָמַר רַב אָבִין: מִשֶּׁיַּעֲרֶה מַעְפׇּרְתּוֹ הֵימֶנּוּ. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת בּוּרְסְקִי? — מִשֶּׁיִּקְשׁוֹר בֵּין כְּתֵיפָיו. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת אֲכִילָה? — רַב אָמַר: מִשֶּׁיִּטּוֹל יָדָיו. וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מִשֶּׁיַּתִּיר חֲגוֹרוֹ.

פירוש רש"י על שבת ט׳ ב:ו׳

6 מאימתי התחלת תספורת - דנימא שוב אין מפסיק כדתנן אם התחילו כו':

7 מעפורת - סודר ונותנו על ברכיו שלא יפול השער על בגדיו:

8 משיערה מעפרתו הימנו - סודרו הוא ראשון להפשטת בגדיו:

9 משיקשור בין כתפיו - את בתי זרועותיו שקורין ברצייר"א:

« רש"י על שבת ט׳ ע״ב:ה׳ רש"י על שבת ט׳ ע״ב:ז׳ »