רש"י על שבת צ״ט ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת צ״ט ע״ב:ד׳ רש"י על שבת צ״ט ע״ב:ו׳ »

1 צל"ח פתח ↗

רש"י ד"ה דאית לה לסלע מורשה נמוך מי' וכו' הנה חוליא קדים במשנה ולמה השמיט רש"י חוליא ואחז סלע ואמנם רש"י פירש בד"ה מצטרפין שאם הוציא מתוך אוגן חוליא ואם כן לרש"י ע"ג לאו דוקא **מליקוטיו מצאתי ובעירובין דף ע"ח מפי' רש"י משמעות ג"כ דגם משנתינו עיקר הדין דמצטרף לעשרה אלא דגם רחבה ד' ילפינן ג"כ. ולפ"ז ע"כ לרש"י אחת משתי אלה או דעל גבן לרש"י לאו דוקא אלא לתוך אוגני הבור או דרש"י לא סבר כסברת התוס' בסוד"ה מסייע אלא סבר דגם ע"ג החוליא חייב. ואם כן מעיקרא ליכא הוכחה מחוליא דהרי אכתי אף למעלה מחוליא אויר רה"ר הוא:** ואם כן לרש"י מיירי שהחוליא לבד אינה גבוה יו"ד אלא בצירוף הבור. ואם כן למעלה מהחוליא אכתי לאו מקום פטור שהרי אינו למעלה מעשרה ברה"ר ועיקר הקושיא מסלע. ולכך קאי שנוייא דמורשה על סלע: ובמה שכתבתי דלרש"י על גבן לאו דוקא דבחוליא אינה גבוה יו"ד איירי. ולשיטת התוס' כבר כתבתי לעיל דלהכי נקט חוליא ולא נקט בור דקמ"ל דאף שהעבירו דרך עליו למעלה מעשרה מ"מ חייב ולאפוקי מספיקו של רב מרדכי אפשר לומר ג"כ דבהא פליגי רב מרדכי עם רבה ורב יוסף ואביי דרב מרדכי מוקי באית לי' מורשה אי נמי בחריצא ורב יוסף ורבה ואביי פשטו לי' ממשנתנו ולא ניחא להו לאוקמי במורשא וכו' דאינהו סברי כסברת התוס' שחלל הבור אינו רה"י כיון שאינו רחב ארבע ואין עובי המחיצה מצטרף להחלל רק המחיצה למעלה מחשב רה"י משום דאי בעי מנח עלי' מידי. ואם כן סלע מותר וצריך לומר דנקט לי' רק משום חידוש דין זה דהעבירו דרך למעלה מעשרה חייב ואם כן על כרחין לאו במורשה מיירי ור' מרדכי ס"ל כפי רש"י דחלל הבור רה"י ומיירי בנוטל מחללו ובור תני לעומקו וסלע לגובהו ולעולם דמיירי במורשה או בחריצא:

2 שבת פתח ↗

מַחַט נָמֵי אִי אֶפְשָׁר דְּלָא מִדַּלְיָא פּוּרְתָּא! דְּאִית לֵיהּ מוּרְשָׁא. אִי נָמֵי, דְּרַמְיָא בַּחֲרִיצָה.

5 דאית לה - לסלע מורשא נמוך מי' וכיון דכולה גבוהה י' בר מההיא מורשא ואיהו לא הוי מקום חשוב הוי ליה חורי רשות היחיד:

6 אי נמי דרמיא - מחט בחריץ שבסלע שבראשו ולא נפל מלמעלה מי' אלא לתוך י':

« רש"י על שבת צ״ט ע״ב:ד׳ רש"י על שבת צ״ט ע״ב:ו׳ »