רש"י על שבת צ״ה א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת צ״ה ע״א:א׳ רש"י על שבת צ״ה ע״א:ג׳ »

2 תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹלֵב וְהַמְחַבֵּץ וְהַמְגַבֵּן — כִּגְרוֹגֶרֶת. הַמְכַבֵּד, וְהַמְרַבֵּץ, וְהָרוֹדֶה חַלּוֹת דְּבַשׁ, שָׁגַג בְּשַׁבָּת — חַיָּיב חַטָּאת, הֵזִיד בְּיוֹם טוֹב — לוֹקֶה אַרְבָּעִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֵינוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת.

פירוש רש"י על שבת צ״ה א:ב׳

2 המחבץ - המעמיד החלב בקיבה ול"נ מחבץ עושה כמין כלי גמי ונותן הקפוי בתוכו ומי החלב שהן נסיובי נוטפין ולועזין אותן אנקייד"ש:

3 המכבד - את הבית:

4 והמרבץ - במים להרביץ את האבק שלא יעלה:

5 חייב חטאת - לקמיה מפרש טעמא דהרודה חלות דבש חייב משום תולש מחבץ חייב משום בורר ומכבד ומרבץ משום בונה:

6 אחד זה ואחד זה - אחד שבת ואחד יו"ט:

7 משום שבות - דילמא כי כניס ליה מתמלאין הגומות שבבית מאליהן והוי בנין:

« רש"י על שבת צ״ה ע״א:א׳ רש"י על שבת צ״ה ע״א:ג׳ »