רש"י על שבת פ״ט א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת פ״ט ע״א:א׳ רש"י על שבת פ״ט ע״א:ד׳ »

2 מִיָּד כׇּל אֶחָד וְאֶחָד נַעֲשָׂה לוֹ אוֹהֵב וּמָסַר לוֹ דָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם״ — בִּשְׂכַר שֶׁקְּרָאוּךְ ״אָדָם״, לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת. אַף מַלְאַךְ הַמָּוֶת מָסַר לוֹ דָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם״, וְאוֹמֵר: ״וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וְגוֹ׳״ — אִי לָאו דַּאֲמַר לֵיהּ מִי הֲוָה יָדַע?

פירוש רש"י על שבת פ״ט א:ב׳

2 מסר לו - למדו:

3 באדם בשכר - שחרפוך וקראוך אדם נוצר מאדמה לשון שפלות:

4 מסר לו סודו - להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה ולעמוד בין המתים ובין החיים:

5 ואי לאו דאמר ליה - מלאך המות:

6 מנא ידע - הלא בתורה לא נכתב:

« רש"י על שבת פ״ט ע״א:א׳ רש"י על שבת פ״ט ע״א:ד׳ »