רש"י על שבת פ״ד א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת פ״ד א:ה׳
5 דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ יִהְיֶה לָּהּ״, מַקִּישׁ מִשְׁכָּבָהּ לָהּ: מָה הִיא אִית לַהּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה — אַף מִשְׁכָּבָהּ נָמֵי אִית לַהּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה, לְאַפּוֹקֵי כְּלִי חֶרֶס דְּלֵית לֵיהּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה. מֵתִיב רַבִּי אִילְעָא: מַפָּץ בְּמֵת מִנַּיִן?
פירוש רש"י על שבת פ״ד א:ה׳
5 כלי חרס אין לו טהרה במקוה - דכתיב ישבר אין לו טהרה אלא שבירתו:
6 מפץ - של קנים:
7 במת מניין - שהוא טמא לפי שמצינו שפשוטי כלי עץ טהורין מטומאת מגע שרץ מניין שכלי הראוי למשכב ומושב מקבל טומאת מגע במת: