רש"י על שבת פ״ג א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת פ״ג ע״א:ג׳ רש"י על שבת פ״ג ע״א:ה׳ »

4 אֶלָּא רַבָּה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: נָכְרִי וְנׇכְרִית — הֵן וְהֶיסֵּטָן וְאֶבֶן מְסָמָא שֶׁלָּהֶן. עֲבוֹדָה זָרָה — הִיא וְהֶיסֵּטָהּ, אֲבָל לֹא אֶבֶן מְסָמָא שֶׁלָּהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה — הִיא וְהֶסֵּיטָהּ וְאֶבֶן מְסָמָא שֶׁלָּהּ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: נָכְרִי וְנׇכְרִית — הֵן וְהֶיסֵּטָן וְאֶבֶן מְסָמָא שֶׁלָּהֶן. עֲבוֹדָה זָרָה — הִיא וְלֹא הֶיסֵּטָהּ. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה — הִיא וְהֶסֵּיטָהּ.

פירוש רש"י על שבת פ״ג א:ד׳

4 אלא - הא משבשתא היא ובעי לתרוצי ורבה מתרץ לטעמיה ורבי אלעזר לטעמיה:

5 ואבן מסמא שלהן גרסי' - גבי נכרי ונכרית בין בתרצתא דרבה בין בדר' אלעזר והכי אמרינן בפרק בתרא דמסכת נדה דף סט: נכרי ונכרית מטמאין באבן מסמא:

6 ר' אלעזר מתרץ לטעמיה כו' ע"ז היא ולא היסטה - ולא משאה שאינה מטמאה במשא:

« רש"י על שבת פ״ג ע״א:ג׳ רש"י על שבת פ״ג ע״א:ה׳ »