רש"י על שבת פ״א א:ז׳

7 אבל לא הפאייס - כמו שקל פיסת רגב סנהדרין דף סד. שקורין גלישט"א דהואיל ומיפרכה לא חזי לקינוח ואסורה לטלטל:

8 כרשיני בבלייתא - הכי מיקרו משום שבבל ארץ לחה היא והמחרישה מעלה רגבים:

9 למשמש - הנצרך ליפנות ואינו יכול ליפנות אמרינן לקמן בפירקין דממשמש בצרור בנקב והוא נפתח וקא סלקא דעתך דקאמר ובשבת אסור למשמש כלל כדרך שממשמשים בחול:

10 ליסתכן - דאמר מר תמיד פ"א דף כז: עמוד החוזר מביא אדם לידי הדרוקן:

11 ומשני כלאחר יד - האי כדרך דקאמר רבא כדרך הממשמש בחול בלא שינוי משום השרת נימין אבל כלאחר יד כגון אוחז צרור בב' אצבעותיו שפיר דמי:

12 אם יש מקום קבוע לבה"כ - שאם ישתיירו לו ערבית יקנח בהם שחרית מכניס שם מלא יד:

13 כהכרע - כשיעור המכריע כאגוז נפיש מכזית וזוטר מכביצה:

14 מדוכה קטנה - מלאכתה לאיסור אסור לטלטל:

15 ואם יש עליה עד - קנוח המעיד שעשויה לכך מותר לטלטלה לקינוח: