רש"י על שבת ז׳ ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ז׳ ב:ה׳
5 אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְאַבָּיֵי: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ חוֹרֵי רְשׁוּת הָרַבִּים כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ, מַאי שְׁנָא מֵהָא דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְקֶרֶן זָוִית הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְתִיהְוֵי כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הָרַבִּים?! הָתָם לָא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ, הָכָא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ.
פירוש רש"י על שבת ז׳ ב:ה׳
5 לא נצרכה - והכרמלית דתני בברייתא אוקמוה רב דימי בקרן זוית כו':
6 תיהוי כחורי רשות הרבים - ואמאי הויא כרמלית: