רש"י על שבת ז׳ ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ז׳ ע״ב:ט׳ רש"י על שבת ח׳ ע״א:א׳ »

10 גּוּפָא. אָמַר רַב חִסְדָּא: נָעַץ קָנֶה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו, אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה — חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁרְשׁוּת הַיָּחִיד עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ. לֵימָא רַב חִסְדָּא דְּאָמַר כְּרַבִּי? דְּתַנְיָא: זָרַק וְנָח עַל גַּבֵּי זִיז כׇּל שֶׁהוּא — רַבִּי מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. אַלְמָא לָא בָּעֵינַן מָקוֹם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה.

פירוש רש"י על שבת ז׳ ב:י׳

10 דאמר כרבי - דלא בעי הנחה על גבי מקום ד':

11 זרק ונח כו' - קס"ד מרה"ר לרה"י:

« רש"י על שבת ז׳ ע״ב:ט׳ רש"י על שבת ח׳ ע״א:א׳ »