רש"י על שבת ע״ז ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ע״ז ב:י׳
10 ״כּוּפְתָּא״ — כּוּף וְתִיב. ״לִבְנֵי״ — לִבְנֵי בְּנֵי. ״הוּצָא״ — חֲצִיצָה. ״חַצְבָּא״ — שֶׁחוֹצֵב מַיִם מִן הַנָּהָר. ״כּוּזָה״ — כָּזֶה. ״שׁוּטִיתָא״ — שְׁטוּתָא. ״מְשִׁיכְלָא״ — מָאשֵׁי כּוֹלָּא. ״מְשִׁיכְלְתָא״ — מָשְׁיָא כַּלְּתָא. ״אֲסִיתָא״ — חַסִּירְתָּא. ״בּוּכְנָה״ — בּוֹא וְאַכֶּנָּה.
פירוש רש"י על שבת ע״ז ב:י׳
10 כופתא - מכתשת ל"א מדה לחטין ול"נ כמין גולם עץ עשוי לישיבה כמו כופת שאור שיחדה לישיבה דתניא בפסחים דף מה::
11 כוף תיב - כפוף אותו ושב עליו:
12 לבני לבני בני - מתקיים לדורות הרבה:
13 הוצא - גדר קוצים או לולבים:
14 חציצה - אינו דבר קיימא אלא חציצה בעלמא:
15 כוזא - כלי חרס קטן:
16 כזה - כלומר דבר מועט וקל כמו זהו מהו חשוב למלאותו לי מיינך במתנה:
17 שוטיתא - בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה:
18 שטותא - נראה המרקד כשוטה:
19 משיכלא - ספל גדול שהכל רוחצים ידיהם ורגליהם ממנו:
20 משו כולא - רוחץ את הכל:
21 משכילתא - ספל קטן ונאה:
22 משיא כלתא - מיוחד לחשובים כמו כלה ואשה חשובה לרחוץ ממנו:
23 אסיתא - מורטיי"ר:
24 חסירתא - שחסר החקיקה מבפנים:
25 בוכנא - עלי שכותשין בו: